התנועה תמיד הייתה חלק מהחיים שלי. שיחקתי כדורגל מגיל 3, טניס תחרותי, כדורעף בנבחרת בית הספר, והתאמנתי בחדר כושר. כשהתחילו הכאבים הייתי בטוח שמדובר בפציעה. פניתי לכל מי שרק אפשר: פיזיותרפיסטים, אורתופדים, אוסטאופתים, פרופסורים. כבר שמעתי המלצות על ניתוח.
ואז הגעתי למורה ששינה את כל הדרך שבה הסתכלתי על תנועה, ועל הקשר בין הגוף לנפש. הוא גרם לי להבין ששום טיפול לא יעזור אם לא אפסיק לפחד לזוז. התחלתי ללמוד תנועה מחדש, ממקום אחר: לא רק איך מחזקים שריר, אלא איך פותחים את הגוף ואיך עובדים עם כל המערכת. זה לא רק ריפא אותי. זה הביא אותי לכושר ולמראה שלא הצלחתי להגיע אליהם בשום אימון אחר.
